דפוס ההשקעה בבורסה מתקיים על פי השקעה שרובה היא התנהגות ה"עדר", כלומר המשקיע הבודד קונה מניות על פי שמועות ורחשי לב של הרוב, תופעה זו מתחזקת בימים תנודתיים , בימים האחרונים אנו רואים זאת  בקניית מניות הגז והנפט.

במחקרים שפורסמו לאחרונה, מצאו כי ערכו של דבר מסוים צפוי לעלות כאשר אנשים אחרים אמרו שדבר זה  שווה יותר ממה שחשבת.

ולהפך כשאנשים חושבים שדבר מסוים שווה פחות הערך שלך אליו ירד דבר זה נובע בגלל שאנו יצורים חברתיים מטבענו.

כשמשקיע קונה מניות כמו ה"עדר" החלק של המוח שלו, המתמחה בעיבוד התגמולים  עובר  להילוך גבוה. במילים אחרות, משקיעים בדרך כלל הולכים יחד עם הקהל, זה גורם למשקיעים תחושה של בטחון והנאה. כשאתה מקבל דעת מומחים אתה יכול לחשוב שאתה מומחה כמוהם,מצטרף לרעיונותיהם והשערותיהם.

זה יכול לסייע להסביר מדוע הסנטימנט בשוק יכול להשתנות במהירות רבה כל כך,

לכן לדעתי  בקניית  מניות בודדות, עליך לציין באיזו דרך העדר נע, וללכת בדרך אחרת. אתה צריך ללמוד  את המניה את הדוחות הכספיים  של החברה את המתחרים שלה,לבדוק את כל הפרטים בצורה הרציונאלית ביותר ולבדוק היכן אתה כמשקיע בודד נמצא מול העדר

בשלב מסחר הנעילה מתבצע, בכל נייר ערך בנפרד, מסחר רב צדדי, ובו נקבע לכל נייר מחיר (שער מסחר הנעילה). במסחר הנעילה מבוצעות עסקאות בשער הנעילה הנובעות מפקודות שהיו בספר הפקודות בשלב טרום נעילה. בסיום התהליך נקבע שער הנעילה (שער הנעילה עשוי להיות שונה משער מסחר הנעילה

1.חישוב השערומחזור מסחר בנעילה-

חישוב שער ומחזור מסחר הנעילה נערך, בזה אחר זה, לכל אחד מניירות הערך בנפרד. סדר ניירות הערך לעניין חישוב שער מסחר הנעילה, הוא אקראי ומשתנה מידי יום.

בקביעת שער ומחזור מסחר הנעילה משתתפות כל הפקודות שהוגשו עד תחילת מסחר הנעילה וטרם בוצעו בנייר הערך, והוא נקבע כלהלן:

• שער מסחר הנעילה בנייר ערך נקבע כשער בו נחתכות עקומות ההיצע המצטבר והביקוש המצטבר ואשר בו מושג המחזור הגדול ביותר.
• שער הבסיס למסחר הנעילה הנו שער העסקה האחרונה בשלב המסחר הרציף או שער הפתיחה, לפי העניין, ואם לא התבצעו עסקאות באותו יום הוא שווה לשער הבסיס.
• אם המחזור הגדול ביותר הושג במספר שערים, נקבע שער מסחר הנעילה כשער הקרוב ביותר לשער הבסיס למסחר הנעילה.
• אם לא הוגשה כל פקודה לנייר הערך, נקבע שער מסחר הנעילה כשער הבסיס למסחר הנעילה, ומחזור מסחר הנעילה הוא 0.
• אם הפקודות שהוגשו הן ביקוש בלבד או היצע בלבד, נקבע שער מסחר הנעילה כשער הבסיס למסחר הנעילה, ומחזור מסחר הנעילה הוא 0.

אם הוגשו פקודות ביקוש והיצע, אולם לא נמצא שער בו מתקיים מפגש בין הפקודות, נקבע שער מסחר הנעילה כשער הבסיס למסחר הנעילה ומחזור מסחר הנעילה הוא 0.

2.עדיפות ביצוע פקודות

עדיפות הפקודה נקבעת לפי הגבלת השער (עדיפות ראשונה) וזמן קבלת הפקודה ברצף (עדיפות שניה), כמפורט להלן:

• פקודות קנייה המוגבלות בשער גבוה עדיפות על פקודות קנייה המוגבלות בשער נמוך יותר.
• פקודות מכירה המוגבלות בשער נמוך עדיפות על פקודות מכירה המוגבלות בשער גבוה יותר.
• לפקודות באותה הגבלת שער ניתנת עדיפות לפי סדר קבלתן ברצף.

3. הקצאת פקודות בשלב מסחר הנעילה

במהלך מסחר הנעילה מוקצות הפקודות במלואן, בזו אחר זו, על פי עדיפותן. ייתכן שהפקודה האחרונה שתתבצע, תוקצה באופן חלקי בלבד

לאחר חישוב שער מסחר הנעילה לנייר הערך, מוקצות כל הפקודות הניתנות לביצוע בשער זה. פקודות שיכולות להתבצע במסחר הנעילה הן פקודות מכירה עם הגבלת שער נמוכה משער מסחר הנעילה או שווה לו, ופקודות קנייה עם הגבלת שער גבוהה משער מסחר הנעילה או שווה לו.

בשל סדר עדיפות הפקודות, ייתכן מצב בו לא יהיה ביצוע לפקודות קנייה אף אם הגבלת השער שלה גבוהה משער הנעילה, או לפקודות מכירה בהגבלת שער נמוכה משער מסחר הנעילה שנקבע.

4.הטיפול בפקודות

במהלך מסחר הנעילה בנייר ערך מסוים, לא ניתן להוסיף, לעדכן או לבטל פקודות לנייר זה

5.הטיפול בפקודות שלא בוצעו או חלקן לא בוצע

פקודות שלא בוצעו כולן או חלקן מבוטלות

6. חישוב שער הנעילה

מיד לאחר קיום מסחר הנעילה מחושבים שערי הנעילה של ניירות הערך. בניירות ערך בהם המחזור במסחר הנעילה מספיק גבוה, כמפורט להלן, נקבע שער נעילה הזהה לשער מסחר הנעילה. במקרים אחרים, מחושב שער הנעילה כממוצע משוקלל של שער מסחר הנעילה, ושל השערים בעסקאות האחרונות בשלב המסחר הרציף.

להלן המחזור המזערי לחישוב שער הנעילה:

• במניות הכלולות במדד ת"א-25 – 400 אלף ש"ח;
• במניות הכלולות במדד ת"א-75 – 200 אלף ש"ח;
• במניות היתר ובני"ע המירים – 100 אלף ש"ח;

באג"ח ובמק"מ – 400 אלף ש"ח.

בשלב זה מוזרמות למחשב המסחר בבורסה, פקודות לקנייה ולמכירה של ניירות ערך, אולם לא מתבצעות עסקאות. פקודות אלו מצטרפות לפקודות שהוגשו בשלבי מסחר קודמים אולם טרם בוצעו. שלב מסחר זה אורך בין 8 ל- 14 דקות.

2. פרמטרים לשלב טרום הנעילה

• גודל מזערי של פקודה  – יחידת המסחר המזערית בניירות ערך בבורסה:
•  במניות – מניה אחת
•  בכתבי אופציה – יחידת מסחר אחת של כתב אופציה
• באג"ח, במק"מ ובאג"ח להמרה – 1 שקל חדש ערך נקוב

תנודת שער מרבית – תנודת השער המרבית בשלב טרום הנעילה היא בלתי מוגבלת

3. חישוב ופרסום שער ומחזור תיאורטי לניירות ערך 

במהלך שלב טרום הנעילה מתפרסמים, לכל נייר ערך בנפרד, השער והמחזור שהיו נקבעים אילו מסחר הנעילה וחישוב שער הנעילה היו מבוצעים ברגע החישוב (להלן: "שער מסחר הנעילה התיאורטי" ו"מחזור מסחר הנעילה התיאורטי").

המערכת מחשבת מחדש לכל נייר ערך את השער ואת מחזור מסחר הנעילה התיאורטי, לאחר כל פקודה חדשה שמתקבלת בבורסה וכן לאחר כל ביטול או עדכון פקודה.

4. מדדים

במהלך שלב טרום הנעילה לא מתפרסמים מדדים תיאורטיים (מדד המבוסס על השערים התיאורטיים של המניות הכלולות במדד), זאת בניגוד לשלב טרום הפתיחה בו מתפרסם מדד פתיחה תיאורטי.

• מדד רציף אחרון מתפרסם לפני תחילת שלב טרום הנעילה

מדד הנעילה מפורסם בתום שלב מסחר הנעילה

בשלב זה מתקיים מסחר דו-צדדי, רציף וסימולטני וכל עסקה מתבצעת בשער שנקבע בהפגשת פקודת קנייה ופקודת מכירה, כמפורט להלן:

1. הטיפול בפקודות שהוגשו בשלב המסחר הרציף

• כל פקודה חדשה הנקלטת ברצף ונמצאת תקינה נבדקת, בהגיע תורה, אל מול הפקודות שבספר במטרה להפגישה עם פקודה/ות נגדית/ות מתאימה/ות.

• ניתן לבטל או לעדכן פקודה כל עוד לא הופגשה במלואה עם פקודה/ות נגדית/ות. הביטול/העדכון יחול על הכמות שעדיין לא הופגשה בלבד.

• שינוי פקודה אפשרי רק אם הכמות בפקודה המתקנת בתוספת הכמות שבוצעה מהפקודה המקורית, אם בוצעה, שווה לפחות לגודל מזערי של פקודה לשלב המסחר הרציף.

• כל שינוי פקודה גורר ביטול הפקודה המקורית והחלפתה בפקודה מתקנת חדשה. לפקודה המתקנת מוקצה, במערכת המסחר ברצף מספר פקודה חדש, ועדיפותה נקבעת לפי הגבלת השער בפקודה המתקנת ומועד ביצוע השינוי.

שינוי בכמות הפקודה הנובע מביצוע חלקי שלה אינו גורר שינוי בעדיפות הביצוע של החלק שלא בוצע מאותה פקודה.

2. ספר הפקודות ותהליך הפגשת הפקודות

ספר הפקודות בשלב הרציף הוא "רשימה" של כל הפקודות שהתקבלו, אך טרם הופגשו עם פקודות נגדיות, ולכן טרם יצרו עסקה. התור של הפקודות מנוהל על פי עדיפות מחיר ואח"כ לפי עדיפות זמן.

כל פקודה תקינה חדשה נבדקת, בהגיע תורה, מול הפקודות שבספר, במטרה להפגישה עם פקודות נגדיות מתאימות. ייתכן שפקודה חדשה תופגש עם פקודה אחת או יותר שבספר.

פקודת קנייה מופגשת עם פקודות מכירה בהגבלת שער נמוכה או שווה להגבלת השער בפקודת הקנייה, החל מפקודת המכירה בהגבלת שער הנמוכה ביותר ועד לפקודת מכירה בהגבלת שער שווה להגבלת השער בפקודת הקנייה, או עד למילוי הכמות המבוקשת בפקודת הקנייה, או עד לסיום סריקת פקודות המכירה בספר.

הפגשה בין שתי פקודות יוצרת עסקה, בשער הזהה להגבלת השער של הפקודה שבספר.

פקודה מהספר שהופגשה במלואה נמחקת ממנו ונרשמת במאגר העסקאות. אם לא ניתן להפגיש את הפקודה החדשה, כולה או חלקה, עם פקודה או פקודות שבספר, הפקודה או החלק שלא בוצע, נרשמים בספר הפקודות.

אם כתוצאה מהפגשת הפקודה החדשה עם פקודה מהספר נותרה שארית לפקודה מהספר, החלק שלא בוצע נשאר בספר הפקודות תוך שמירה על עדיפות הפקודה המקורית

3. פרמטרים לשלב המסחר הרציף  

. גודל מזערי של פקודה

גודל מזערי של פקודה לשלב המסחר הרציף, במניות ובאג"ח להמרה:

• במניות ת"א-25 – כמות מניות בשווי כספי של 5,000 ₪.

במניות ת"א-75 וביתר – כמות ניירות ערך בשווי כספי של 2,000 ₪.

• גודל מזערי של פקודה בכתבי אופציה הוא כמות כתבי אופציה השווה לכמות המניות בגודל מזערי של פקודה של נכס הבסיס, מחולקת ביחס המימוש.

פקודות המוגשות למסחר הרציף אינן חייבות להיות כפולות כמות של גודל מזערי של פקודה, אלא כל כמות שווה או גדולה ממנו (Mixed Lot).

בשלב המסחר הרציף נסחרות גם פקודות בשווי כספי נמוך יותר שעברו משלב הפתיחה או "שאריות" מפקודות גדולות יותר שלא הופגשו במלואן.

ב. תנודת שער מרבית

תנודת השער המרבית בשלב המסחר הרציף היא בלתי מוגבלת.

ג. פקודות שוק

הפגשת פקודות "שוק" (MKT) דומה להפגשת פקודות "שער" (LMT). עם זאת, מאחר שלפקודת "שוק" (MKT) קיימת הגבלת שער של 12%± משער העסקה האחרונה, ניתן להפגישה עם כל פקודה נגדית מתאימה, עד למילוי כל הכמות המבוקשת או עד לסיום סריקת כל הפקודות הנגדיות שבספר ובכפוף למגבלת 12% כאמור.

אם פקודת "שוק" (MKT) לא נפגשה או שנותרה שארית שלא נפגשה, נרשמת הפקודה או השארית בספר הפקודות כפקודת "שער" (LMT) בהגבלת שער השווה לשער העסקה האחרונה.

במהלך ביצוע העסקאות יש חשיבות למועד הגשת הפקודות לעניין קביעת שער העסקה.שער עסקה נקבע בהתאם להגבלת השער של הפקודה שבספר. דהיינו, אם בספר רשומה פקודת מכירה, הרי שכל פקודת קנייה נגדית המוגשת לרצף, בין אם פקודת "שוק" (MKT) ובין אם פקודת "שער" (LMT), בהגבלת שער גבוהה או שווה להגבלת השער בפקודת המכירה שבספר, מבוצעת בשער השווה להגבלת השער של פקודת המכירה שבספר. לפיכך ייתכן שבמצבים מסוימים, אותן פקודות המוגשות בסדר שונה, תקבענה עסקאות בשערים שונים.

ד. הטיפול בפקודות שלא בוצעו בשלב המסחר הרציף

בתום שלב המסחר הרציף עוברות כל הפקודות שלא בוצעו, לשלב מסחר טרום הנעילה  

    . גודל מזערי של פקודה

גודל מזערי של פקודה לשלב המסחר הרציף, במניות ובאג"ח להמרה:

• במניות ת"א-25 – כמות מניות בשווי כספי של 5,000 ₪.

במניות ת"א-75 וביתר – כמות ניירות ערך בשווי כספי של 2,000 ₪.

• גודל מזערי של פקודה בכתבי אופציה הוא כמות כתבי אופציה השווה לכמות המניות בגודל מזערי של פקודה של נכס הבסיס, מחולקת ביחס המימוש.

פקודות המוגשות למסחר הרציף אינן חייבות להיות כפולות כמות של גודל מזערי של פקודה, אלא כל כמות שווה או גדולה ממנו (Mixed Lot    ).

בשלב המסחר הרציף נסחרות גם פקודות בשווי כספי נמוך יותר שעברו משלב הפתיחה או "שאריות" מפקודות גדולות יותר שלא הופגשו במלואן.

ב. תנודת שער מרבית

תנודת השער המרבית בשלב המסחר הרציף היא בלתי מוגבלת.

ג. פקודות שוק

הפגשת פקודות "שוק" (MKT    ) דומה להפגשת פקודות "שער" (LMT  ). עם זאת, מאחר שלפקודת "שוק" (MKT) קיימת הגבלת שער של 12%± משער העסקה האחרונה, ניתן להפגישה עם כל פקודה נגדית מתאימה, עד למילוי כל הכמות המבוקשת או עד לסיום סריקת כל הפקודות הנגדיות שבספר ובכפוף למגבלת 12% כאמור.

אם פקודת "שוק" (MKT) לא נפגשה או שנותרה שארית שלא נפגשה, נרשמת הפקודה או השארית בספר הפקודות כפקודת "שער" (LMT) בהגבלת שער השווה לשער העסקה האחרונה.

במהלך ביצוע העסקאות יש חשיבות למועד הגשת הפקודות לעניין קביעת שער העסקה.שער עסקה נקבע בהתאם להגבלת השער של הפקודה שבספר. דהיינו, אם בספר רשומה פקודת מכירה, הרי שכל פקודת קנייה נגדית המוגשת לרצף, בין אם פקודת "שוק" (MKT) ובין אם פקודת "שער" (LMT), בהגבלת שער גבוהה או שווה להגבלת השער בפקודת המכירה שבספר, מבוצעת בשער השווה להגבלת השער של פקודת המכירה שבספר. לפיכך ייתכן שבמצבים מסוימים, אותן פקודות המוגשות בסדר שונה, תקבענה עסקאות בשערים שונים.

ד. הטיפול בפקודות שלא בוצעו בשלב המסחר הרציף

בתום שלב המסחר הרציף עוברות כל הפקודות שלא בוצעו, לשלב מסחר טרום הנעילה

בשלב מסחר הפתיחה מתבצע, בכל נייר ערך בנפרד, מסחר רב צדדי, ובסופו נקבע לכל נייר מחיר (שער הפתיחה). על פי שער הפתיחה מבוצעות עסקאות הנובעות מפקודות שהוגשו בשלב טרום הפתיחה. שלב מסחר זה אורך שניות ספורות.

1. חישוב שער ומחזור הפתיחה

חישוב שער ומחזור הפתיחה נערך, בזה אחר זה, לכל אחד מניירות הערך בנפרד. סדר ניירות הערך לעניין חישוב שער הפתיחה, הוא אקראי ומשתנה מידי יום.

בקביעת שער ומחזור הפתיחה משתתפות כל הפקודות שהוגשו עד תחילת מסחר  הפתיחה בנייר הערך, והוא נקבע כלהלן:

• שער הפתיחה בנייר ערך נקבע כשער בו נחתכות עקומות ההיצע המצטבר והביקוש המצטבר ואשר בו מושג המחזור הגדול ביותר.
• אם המחזור הגדול ביותר הושג במספר שערים, נקבע שער הפתיחה כשער הקרוב ביותר לשער הבסיס, ללא התחשבות במגמה.
• אם לא הוגשה כל פקודה לנייר הערך, נקבע שער הפתיחה כשער הבסיס, ומחזור הפתיחה הוא 0.
• אם הפקודות שהוגשו הן ביקוש בלבד או היצע בלבד, נקבע שער הפתיחה כשער הבסיס, ומחזור הפתיחה הוא 0.

אם הוגשו פקודות ביקוש והיצע, אולם לא נמצא שער בו מתקיים מפגש בין הפקודות, נקבע שער פתיחה כשער הבסיס ומחזור הפתיחה הוא 0.

2. עדיפות ביצוע הפקודות 

עדיפות הפקודה נקבעת לפי הגבלת השער (עדיפות ראשונה) וזמן קבלת הפקודה ברצף (עדיפות שניה), כמפורט להלן:

• פקודות קנייה המוגבלות בשער גבוה עדיפות על פקודות קנייה המוגבלות בשער נמוך יותר.
• פקודות מכירה המוגבלות בשער נמוך עדיפות על פקודות מכירה המוגבלות בשער גבוה יותר.
• לפקודות באותה הגבלת שער ניתנת עדיפות לפי סדר קבלתן ברצף.

במהלך מסחר הפתיחה מוקצות הפקודות במלואן, בזו אחר זו, על פי עדיפותן. ייתכן שהפקודה האחרונה שתתבצע, תוקצה באופן חלקי בלבד

3. הקצאת פקודות בשלב מסחר הפתיחה

לאחר חישוב שער הפתיחה לנייר הערך, מוקצות כל הפקודות הניתנות לביצוע בשער זה. פקודות שיכולות להתבצע במסחר הפתיחה הן פקודות מכירה עם הגבלת שער נמוכה משער הפתיחה או שווה לו, ופקודות קנייה עם הגבלת שער גבוהה משער הפתיחה או שווה לו.

בשל סדר עדיפות הפקודות, ייתכן מצב בו לא יהיה ביצוע לפקודות קנייה אף אם הגבלת השער שלה גבוהה משער הפתיחה, או לפקודות מכירה בהגבלת שער נמוכה משער הפתיחה שנקבע.

5. הטיפול בפקודות שלא בוצעו, כולן או חלקן 

לאחר חישוב שער הפתיחה לנייר הערך, מוקצות כל הפקודות הניתנות לביצוע בשער זה. פקודות שיכולות להתבצע במסחר הפתיחה הן פקודות מכירה עם הגבלת שער נמוכה משער הפתיחה או שווה לו, ופקודות קנייה עם הגבלת שער גבוהה משער הפתיחה או שווה לו.

בשל סדר עדיפות הפקודות, ייתכן מצב בו לא יהיה ביצוע לפקודות קנייה אף אם הגבלת השער שלה גבוהה משער הפתיחה, או לפקודות מכירה בהגבלת שער נמוכה משער הפתיחה שנקבע.

4. הטיפול בפקודות במהלך מסחר הפתיחה

במהלך מסחר הפתיחה בנייר ערך מסוים, לא ניתן להוסיף, לעדכן או לבטל פקודות לנייר זה

5. הטיפול בפקודות שלא בוצעו, כולן או חלקן 

אם פקודות מסוג "שער" (LMT) לא בוצעו או בוצעו בחלקן בשלב מסחר הפתיחה, השארית שלא בוצעה עוברת אוטומטית לשלב המסחר הרציף, כפקודת "שער" (LMT) בהגבלת השער המקורית ובעדיפות הזמן המקורית.

אם פקודות מסוג "שער למסחר הפתיחה" (LMO) לא בוצעו או בוצעו בחלקן בשלב מסחר הפתיחה, היתרה שלא בוצעה מתבטלת ונמחקת מהספר   

אם פקודות מסוג "שער" (LMT) לא בוצעו או בוצעו בחלקן בשלב מסחר הפתיחה, השארית שלא בוצעה עוברת אוטומטית לשלב המסחר הרציף, כפקודת "שער" (LMT) בהגבלת השער המקורית ובעדיפות הזמן המקורית.

 לא בוצעו או בוצעו בחלקן בשלב מסחר הפתיחה, היתרה שלא בוצעה מתבטלת ונמחקת מהספר

שלב טרום פתיחה במהלך שלב זה מזרימים הבנקים והברוקרים למחשב הבורסה בת"א את פקודות הקנייה והמכירה שהתקבלו מהציבור.

שלב זה נמשך מ-08:30 ועד לפתיחה.החל מהשעה 8.30 (9.00 באג"ח) מוקשות הפקודות לבורסה. את הזמן עד לשלב המסחר עצמו נהוג לכנות "טרום-פתיחה". החל מהשעה 9.00 מתפרסם "השער התאורטי" שהוא אינדיקציה לגבי מה היה השער אילו היה מבוצע המסחר באותה העת.

המסחר נקבע ומתבצע בשעה 9.45 במניות ת"א 100 וב-10.30 בבמניות היתר, אג"ח ובמק"מ.

בשער הפתיחה ניתן לקנות ולמכור ללא הגבלת מינימום ואפילו ערך נקוב אחד (לא ניתן לקנות או למכור שברי ערך נקוב). זהו מסחר רב-צדדי.

קיימים שני סוגי פקודות בשער הפתיחה:

הפקודה הראשונה, פקודה בהגבלת שער (לימיט) שבה מחליט המשקיע לקנות בשער שאינו עולה על שער ההגבלה או לחלופין למכור בשער שאינו נמוך משער ההגבלה.

הפקודה השנייה, פקודה בהגבלת שער למסחר הפתיחה. ההבדל בין פקודה זו לפקודת בהגבלת שער רגילה הוא שפקודה זו תבוטל אם לא תתבצע בשער הפתיחה לעומת הפקודה הרגילה שתעבור לשלבי המסחר הבאים באותה הגבלת שער.

עד 15 דקות לפני המסחר ניתן לשנות או לבטל כל הוראה. ב-15 הדקות שלפני ביצוע המסחר בפועל ניתן לבטל או לשנות פקודות שאינן משפיעות על השער התאורטי.

מחשב הבורסה יחשב את השער שבו מושג איזון בין מספר הקונים והמוכרים במחזור הגדול ביותר. אם מתקבל המחזור הגדול ביותר בשני שערים שונים ייקבע השער הקרוב ביותר לשער הסגירה של אתמול כשער הקובע. ייתכן ביצוע חלקי ללקוח אחד בלבד.
ניתן לראות בטרום-פתיחה את שלוש הפקודות הטובות ביותר מספר הפקודות. מכיוון שעדיין לא מתקיים מסחר נראה את שלוש פקודות הקנייה בשערים הגבוהים ביותר ואת שלוש פקודות המכירה בשערים הנמוכים ביותר. מחירים אלו אינם נראים הגיוניים אך כמובן שאם היה מסחר באותה עת הפקודות היו מבוצעות ונעלמות מספר הפקודות.

הנפקה, בדרך כלל בבורסה לניירות ערך, משמשת כמכשיר לגיוס הון לחברה ציבורית.
חברה המעוניינת לגייס כסף מהציבור לצורך הרחבת פעילותה מנפיקה בבורסה מניות, אגרות חוב או שילוב של שניהם.
בהנפקה של מניות מגייסת החברה הון תמורת מכירת חלק מהבעלות עליה לציבור, לעומת הנפקה של אגרות חוב (אג"ח) בה מגייסת החברה הון תמורת התחייבות להחזירו בתוספת ריבית והצמדה, ושעבוד על נכסי החברה כאמצעי להבטחת החוב (בטוחה).
חברה המעוניינת לגייס כסף באמצעות הבורסה מפרסמת תשקיף המספק לציבור המשקיעים גילוי נאות אודות החברה, תחומי פעילותה, תוצאותיה הכספיות והסיכונים להם היא נחשפת בפעילותה, וכן אודות ניירות הערך המוצעים לציבור, והשימוש שהיא מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם.
התשקיף עובר את אישורם של גופים רגולאטורים (בישראל -הרשות לניירות ערך) בטרם יתפרסם. לצורך ההנפקה מקובל להשתמש בשרותיהם של חתמים אשר דואגים להפצת ניירות הערך, מעניקים להנפקה חותם של מכובדות ומשמשים רשת ביטחון לחברה המנפיקה כנגד חוסר היענות מצד הציבור. כלומר, החתם מעניק "ביטוח" לחברה המנפיקה כך שאם לא תהיה הענות מצד הציבור, הוא עצמו ירכוש חלק מהמניות במחיר מסוים.
חברה פרטית: המעוניינת לגייס הון ראשוני (IPO) בבורסה, חייבת לקבל על עצמה כללי דיווח חשבונאיים: מחמירים המחייבים שקיפות גבוהה לציבור, כתנאי מקדים להפיכתה מחברה פרטית לחברה ציבורית.
חברה המנפיקה בבורסה זוכה ביתרונות הבאים :
·         בהנפקת מניות – גיוס הון ללא עלויות ריבית ותוך שיפור בחוסן הפיננסי
·         העלאת מיצוב החברה והקניית מכובדות לתדמיתה.
·         המניות של בעל השליטה מקבלות שעור גבוה יותר של יחס ביטחונות כנגד אשראי.
·         בסיס לגיוסי הון נוספים בעתיד.
חסרונות להנפקה בבורסה:
·         אם החברה הייתה חברה פרטית וזו הנפקה ראשונה (IPO), עלות המעבר לכללי דיווח של חברה ציבורית הינה גבוהה, והחשיפה אינה נוחה בדרך כלל לבעלי השליטה.
·         בעלי השליטה עוברים דילול של אחוזי המניות שברשותם, שהרי חלק מהמניות עוברות לציבור.

אינפלציה (inflation)
בכלכלה, מונח, שבשימושו הרגיל ביותר הוא מציין תהליך, שבו רמת המחירים הכללית, כפי שהיא נמדדת על-ידי מדד מחירים כללי כלשהו, עולה באורח ניכר ובהתמדה במשך שנים אחדות או יותר. מאידך-גיסא, אפשר לראות זאת כירידה מתמדת בכוח הקניה של יחידת המטבע. אפשר למנוע עליות מחירים המתרחשות בכלכלת שוק המופעלת באופן חופשי על-ידי קיצוב ואמצעי פקוח אדמיניסטרטיביים אחרים; אז קיימת אינפלציה כבושה. במקרים שלא מדכאים את האינפלציה, הנסיון הראה כי שיעור עלית המחירים נע בין 4%-3% לשנה ("אינפלציה זוחלת") ל-50% או אפילו יותר. היפר-אינפלציה, כגון זו ששררה בגרמניה ב-1923 , היא מקרה מיוחד, בכך שהיא נובעת מהתמוטטות מוחלטת של המערכת המוניטרית והפיקוח עליה, ומגיעה ללא מעצור תוך שבועות וחודשים לשיעורי אינפלציה של שנים; המחירים מכפילים ומשלשים את עצמם ביום אחד, וסופו של המטבע שהוא נהרס, מאחר שאיבד את כוחו לתפקד כאמצעי חליפין.

אינפלציה, משמעותה שההכנסה הכספית או הנומינלית לגולגולת עולה מהר יותר מאשר התפוקה הריאלית לגולגולת. (רמת המחיה תלויה בתפוקה לגולגולת; לפיכך אינפלציה, אף-כי יש בה אי-נוחות רבה, וקבוצות מסוימות עלולות להיפגע בגינה, אין פרושה שהאוכלוסיה בכללה נעשית עניה יותר). תנאי הכרחי לכך שהדבר יתרחש בתעסוקה מלאה הוא גמישות מספקת במערכת המוניטרית, כך שההכנסה הלאומית תנוהל במחזור המטבע במחירים גבוהים יותר ויותר. פרוש הדבר הוא גידול בכמות הכסף או במהירות סיבובו במחזור. מבין האפשרויות הללו, כמות הכסף תלויה במדיניות המוניטרית ובמדיניות הפיסקאלית, ואילו מהירות המחזור יכולה לעלות בלא התערבות, על-ידי המשק בעצמו, למשל, על-ידי פיתוח אמצעי אשראי נוספים מחוץ לבנקים, או על-ידי קיצור התקופה הממוצעת לתשלומים. מכל-מקום, סכום השינוי במהירות המחזור בטוח הקצר הוא לרוב קטן למדי, ולהלכה ניתן תמיד לקזזו על-ידי צמצום כמות הכסף.

בניתוח הטרום-קיינסיאני הוצגה סיבת האינפלציה אך ורק במונחי המשתנים המוניטריים שלעיל. כמה כלכלנים (כלכלנים מוניטריים) נוהגים כך גם כיום – אף-כי הם מודים, שלממשלה עשויים להיות טעמים שונים להתיר גידול במלאי הכסף. כלכלנים אחרים מעמיקים הבחנה (הלקוחה, בסופו-של-דבר, מספרו של קיינס התיאוריה הכללית, ומהקונטרס שפירסם ב-1940 בשם כיצר לשלם בעד המלחמה [How to pay for the War] בין אינפלציה של ביקוש לבין אינפלציה של הוצאות. הראשונה מתרחשת כאשר מניחים לביקוש המצרפי לגדול מעבר לערך התפוקה הפוטנציאלית המרבית של המשק במחירים בלתי-משתנים.

האחרונה נובעת ממאבקים על חלוקת ההכנסה הלאומית, במיוחד בקרב קבוצות שונות של שכירים, ולעתים עקב עליה במחירי היבוא שמחוץ לשליטת המשק המקומי; הרשויות המוניטריות מצטיירות כאן כפועלות בפיגור אחר התהליך האינפלציוני, ולא כבעלות תפקיד מוביל בו.

המחזיקים באבחנת האינפלציה-של-הוצאות מאמינים, כי פעולה ממשלתית ישירה על תהליך קביעת השכר והמחירים באמצעות מדיניות הכנסות תסייע להבטחת יציבות מחירים ותעסוקה מלאה. כלכלנים מוניטריים ומתנגדים אחרים לאינפלציה-של-הוצאות עומדים על דעתם, שבכלכלת שוק, למדיניות הכנסות יש השפעה קצרת-טוח בלבד; שיציבות מחירים בטוח הארוך תלויה בכך שהרשויות לא יניחו לכוח הקניה לעבור את הפוטנציאל היצרני של המשק; ושהאיגודים המקצועיים ואחרים יסגלו, בסופו של דבר, את התנהגות השכר שלהם לאקלים המוניטרי שתקבע הממשלה. ואולם, בתקופת הבינים, אבטלה חמורה וממושכת למדי תהיה – אולי – בלתי-נמנעת, וביחוד אם האנשים למדו לצפות (כמו בראשית שנות השבעים ברוב המדינות המתועשות) שעליות המחירים ימשכו, ואף יואצו בעתיד. ציפיות כאלה מהוות בעצמן לחץ רב עוצמה לאינפלציה של מחירים.

המונח "אינפלציה" משמש גם לציון גידול בביקוש המצרפי, הגורר אחריו, כמובן, עליות במחירים ובשכר. המונח אנטי-אינפלציה מתיחס למדיניות של ריסון מוניטרי ופיסקאלי, שמגמתה להפחית את לחץ הביקוש. אם ממשיכים בה הלאה, מדיניות מסוג זה יוצרת דפלציה. בהנחה שהמחירים גמישים חופשית לשני הכיוונים, אינפלציה ודפלציה הם מונחים סימטריים, שהראשון בהם מורה על מחירים עולים, והשני על מחירים יורדים. אולם, מאחר שרוב המחירים אינם גמישים לגמרי כלפי מטה, בעיקר במשקים תעשייתיים, המונח דפלציה מציין, ברוב המקרים, מצב שבו קיימים במשק אבטלה וכושר-ייצור עודף. במצב שהמחירים נדחפים למעלה על-ידי לחצי הוצאות וציפיות לאינפלציה, ישנה, אפוא, אפשרות לעמוד מול אינפלציה (= מחירים עולים) ודפלציה (= אבטלה) בעת ובעונה אחת. דפלציה מציינת מדיניות של התפשטות, שתכליתה להחזיר את המערכת למצב של תעסוקה מלאה. במלים אחרות, המונחים אנטי-אינפלציה ודפלציה מתארים מדיניות ממשלתית, בעוד שאינפלציה ודפלציה מתיחסות הן למדיניות והן – בשימוש המקובל יותר – למצב הכלכלי.

ההשפעה של האינפלציה על התנהלות המשק

השינוי מדד המחירים לצרכן משפיע על שורה ארוכה של החלטות הן במשק הציבורי והן בזה-הפרטי.

מדד המחירים משפיע על שיעור הריבית במשק הנקבע ע"י נגיד בנק ישראל.

ברוב המקרים, ככל שהאינפלציה גבוהה יותר, הנטייה היא להעלות את הריבית על הכסף כדי לרסן את תנופת הקניות ולהפחית את כמות הכסף המודפס.

האינפלציה משפיעה גם על המגזר הפרטי. כאשר האינפלציה גבוהה, הציבור משקיע באפיקי השקעה שאינם שקליים ומקטין את רזרבות המט"ח במדינה, כמו כן שיעורי הריבית על משכנתאות והלוואות גדלים והדבר מקשה על ביצוע רכישות של נכסים כגון דירות.

אינפלציה גבוהה מהווה אינדיקטור לחוסר וודאות בחוסן הכלכלי של המשק.

בינואר 1984, נרשם בישראל מדד שיא של למעלה מ- 27%. עליית המחירים דרבנה את הציבור הישראלי לרכוש מוצרים ושירותים בהיקפים גדולים מהמקובל בשל החשש שמחירם יעלה.

כתוצאה מהעלייה בביקושים, מחירי המוצרים עלו וחוזר חלילה.

אינפלציה נמוכה נתפשת לכאורה כאינדיקטור לשוק בעל חוסן כלכלי גבוה אלא שנתוני אינפלציה שנאספו בעשורים האחרונים מלמדים שאינפלציה אפסית (סטגפלציה) או אינפלציה שלילית (דפלציה) לאורך זמן, מעידה על חשש מהעלאת מחירים הנובע ממשק המצוי במיתון ובד"כ מלווה בעלייה באבטלה ובירידה בצמיחה.

כאשר מדינה נכנסת לחובות חיצוניים (כלומר-חובות למדינות אחרות או לארגונים בינלאומיים) עצומים וההכנסות אינן מספיקות לפרוע חובות אלו, הממשלה נאלצת להדפיס כסף כדי לכסות חובות אלו.

תופעה זו מובילה לאינפלציה עצומה ובעקבותיה, לשיתוק מוחלט של המשק בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה אירעה תופעה זו וכיום היא מתרחשת בזימבבווה בה האינפלציה עמדה בשנת 2008 על 11.2 מיליון אחוז.

פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר. פעולת ארביטראז' פשוטה מורכבת מרכישת הנכס בשוק שבו מחירו זול יותר ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר. פעולות ארביטראז' מורכבות יותר עשויות לכלול פעולות קנייה ומכירה של מספר נכסים במספר רב של שווקים, המתקזזות האחת עם השנייה ומותירות רווח ביד מבצען.